תחנות בדרך (1) – אריך פרום

איך אפשר לתאר במלים מסע ארוך כל כך, ולאתר היכן בדיוק הוא החל? מה היא הנקודה שעליה אפשר לומר "פה היתה ההתחלה"? כשאני נשאל, לעתים רחוקות למדי (זאת יש לדעת, מרבית האנשים לא מתעניינים מה הביא אותי לזה) איפה זה התחיל, אני מוצא את עצמי עונה תשובה שונה בכל פעם. בעבר ניסיתי להתחמק מזה ולגבש תשובה אחת, קבועה, סדורה, רהוטה. היום אני חושב שזו טעות, כיון שכמו שאנו משתנים כל יום, לומדים דברים חדשים ומתפתחים – כך גם ההשקפה על "מה הביא אותי לזה" משתנה. בכל פעם נקודה אחרת נראית לי מרכזית יותר, ואולי בכלל כל התשובות נכונות.

כדי להתמודד עם השאלות האלה בדרך שהיא בעיני הנכונה ביותר, אנסה לענות את סדרת "תחנות בדרך". לא זוכר מאיפה הרעיון, אני חושב שפעם-פעם ראיתי סדרה בערוץ הראשון בה שאלו מפורסמים מה היו תחנות התרבות שלהם בדרך. אם מישהו זוכר איך קוראים לה אשמח לדעת.

ובכן, בכל פעם אבחר "תחנת תשובה" אחת – ספר, שיר, אירוע וכיו"ב – מקום בהיסטוריה הפרטית שלי ששם משהו קרה, שם אני יודע שמשהו התחיל לעלות.

התחנה הראשונה שאני רוצה לכתוב עליה היא הספר "מנוס מחופש" מאת אריך פרום. את הספר קראתי בכתה י"ב בתיכון החילוני בו למדתי, אני חושב שזה היה בסביבות חנוכה. למה חשוב לציין שזה היה בחנוכה? עפ"י הבעש"ט, לכל חג ומועד יש מהות מסוימת, "אור" כפי שמכנה זאת מורי ורבי, שאם יודעים לחפש אותו, האדם יכול להתעלות ולהתפתח מאוד באותה נקודה. למשל, בפסח עיקר החג הוא רעיון החירות, כך שאם האדם עובד את העבודה הנכונה, הוא יכול להשתחרר מכל מיני קשיים ומצוקות רוחניים שיש לו בחייו. היום אני יודע לקשר את אותו חנוכה לפתח שנפתח לי בכל שנה סביב אור הנרות – רק שאז לצערי עוד לא ידעתי בכלל שיש דבר כזה שנקרא "הבעל שם-טוב"….

לענייננו, אריך פרום היה הוגה דעות, פסיכולוג ופילוסוף שחי בגרמניה ובארה"ב. בספר "מנוס מחופש" מובאת עיקר תפישתו הפילוסופית לגבי מהות האדם בכלל וכיצד העת המודרנית משפיעה עליו. הרעיון המרכזי שהשפיע עלי מאוד היה, שלמרות שהאדם המודרני חי בחברת שפע בלתי רגילה, והוא חשוף לידע חופשי, טכנולוגיה מתקדמת ושגשוג חומרי, הוא עדיין אומלל. אולי נכון יותר לומר כי האדם המודרני הוא כנראה אחד היצורים האומללים ביותר בהיסטוריה האנושית. פרום שואל כיצד זה קרה? מדוע האדם אינו מאושר בחייו?

התשובה של פרום היא כי בני האדם חיים בעידן מנוכר. הטכנולוגיה והשפע הביאו ליצירת חברה שבה האדם נמדד רק על פי מצבו החומרי (ותפוקתו הכלכלית), הרושם החיצוני שלו ויכולתו למצוא חן בעיני אחרים. בעידן הזה אנשים אינם יכולים להיקשר וליצור אינטימיות אמיתית במערכות יחסים זוגיות, משפחתיות וחברתיות כיון שהציניות מכתיבה את ההערכה ההדדית. המערכות המקיפות את האדם, כלי התקשורת, מערכת החינוך והפוליטיקה משרתות את הרציונל הרואה באדם אמצעי בידי אחרים להשגת מטרותיהם הכלכליות. לפי פרום, התוצאה של חיים אלו היא שבני האדם מבקשים לוותר על החופש שלהם ולהעניק אותו מרצון לאותם גופים המכתיבים נורמות וסדר יום שמנציח את השעבוד הרוחני הזה.

אריך פרום. האדם המודרני מוותר מרצון על החופש

הדרך היחידה לצאת ממעגל הניכור נמצאת בשיבה לחיים אותנטיים, ספונטניים, חיים שאינם מוכתבים על ידי המערכות החברתיות אלא מעוצבות על ידי האדם עצמו. שאלת הבחירה החופשית – עד כמה אנו בוחרים את חיינו, וכיצד ניתן לעשות זאת – זועקת מכל דף בספר זה.

אני זוכר שכשקראתי את הספר, הזדעזעתי. אחרי הכל, הייתי תלמיד תיכון בשנה שלפני שירותו הצבאי. עצם המחשבה על כך שאחיה את כל חיי מעתה ועד סוף ימי תחת הכתבות חברתיות חיצוניות, ושמעתה ואילך אחיה כדי לרצות אחרים – יצרה אצלי סלידה עמוקה. "מנוס מחופש" גרם לי, לראשונה בחיי, לשאול את עצמי עד כמה אני אדם חופשי, עד כמה יש לי כלים לבחור בעצמי את חיי ומחשבותי, ויתרה מזאת – כיצד אוכל לדעת מעתה ואילך שחיי אינם מתנהלים תחת שעבוד לא מודע? שאלה זו עוררה אצלי חששות, כיון שאם אכן מדובר ברובד שרוב בני האדם אינם מודעים לו כלל, וקודם לכן יש "לעורר אותם מתרדמתם הדוגמטית", כיצד אוכל לדעת בכל עת אינני רדום?

לימים, כשלמדתי את משל המערה של אפלטון, הבנתי כי חששתי מלהיות אחד מאותם אסירים מסכנים, המשוכנעים כי מה שהם רואים על קירות המערה הוא-הוא החיים עצמם, ואין עוד מלבד זאת.

זו אולי התחנה הראשונה שלי בדרך הארוכה של התשובה – האומץ לשאול שאלות אמיצות על החיים, תוך כדי נכונות להתמודד עם תשובות שלאו דוקא תהיינה נעימות.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה תחנות בדרך, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s