מה זה להיות יהודי

נולד לאמא יהודיה?

מי שבניו או נכדיו יהיו יהודיים, כמו שברנר ניסה פעם לקבוע?

קושר את גורלו עם העם היהודי?

יש הרבה הגדרות, וכולן נשארות במסגרת הפורמלית, זו שאפשר לבחון בעינים אמפיריות בעוד, או לפני, דור או שניים.

אבל אני מחפש כבר הרבה זמן את ההגדרה הטבעית, הפנימית, זאת שתישמע טוב יותר באידיש.

אז מצאתי בספר של הרב שטיינזלץ על פרשות השבוע – חיי עולם – הגדרה מוצלחת במיוחד.

מה הדבר הכי לא יהודי בעולם? עבודה זרה.

ומה זו בדיוק עבודה זרה? לדברי הרב שטינזלץ, עבודה זרה היא הנכונות לקחת דבר מסוים שהוא חלק ממכלול, ולהפוך אותו לחזות הכל. זה לא חייב להיות דוקא פסל, חמור או כוכב. זה יכול להיות אפילו חלק ממכלול התורה, ולהפוך אותו לאבסולוטי. למשל – חיבת הארץ. למשל – ואהבת לרעך כמוך. למשל (תחזיקו חזק) – תלמוד תורה.
כל אחד מהדברים הללו הוא שלם רק כשהוא חלק ממכלול. הרי ידוע שאף על פי שתלמוד תורה גדול מן הכל, בכל זאת יש מצבים שבהם מבטלים אותו עבור דבר אחר, נגיד קריאת מגילה.

ומה לגבי פיקוח נפש? אולי נגיד שזה הערך העליון, שכן הוא דוחה את כל המצוות? והנה גם זה לא לגמרי מדויק, כי ישנם שלושה "יהרוג ובל יעבור"-ים, שבהם hיהודי מצווה דוקא למסור את הנפש ולא לשמור עליה.

אז הנה זה בא: להיות יהודי זה לאחוז את החבל בשתי קצותיו. (אימרה של הרב גד)

לעבוד כל החודש כמו חמור, ובסוף להאמין שאת הכסף שלך קיבלת מהקב"ה במתנת חינם.

להאמין שהקב"ה הוא אינסוף אוניברסלי, ולמרות זאת הוא בחר אותנו מכל העמים.

לדעת שיש לי בחירה חופשית מוחלטת ובלתי תלויה, ולהאמין שהכל צפוי ורק הקב"ה מחליט.

לחשוב שגשמיות זה דבר ירוד, ויחד עם זה להתענג מדאוריתא על חתיכת חלה עם דג מלוח בשבת.

יותר מדי פרדוקסים, יותר מדי בלבול. זו אולי הסיבה לעבודה זרה – הרצון שמשהו אחד יהיה ברור. שדבר אחד יהיה מוביל ונצחי ולאורו נוכל ללכת.

נראה לי כאילו הפרויקט החז"לי הוא להפריך את המחשבה הזו. תמיד כשאתה חושב שכבר הבנת משהו, יש עוד איזה פירוש שהופך אותך.

אפילו הדבר הכי מוגדר, ההלכה, שבו הייתי מצפה למצוא משהו מוחלט וחד משמעי, מקבל כל כך הרבה סיבובים ונוסחים, שגם שם אפשר ללכת לאיבוד. הרמב"ם ביקש לחבר ספר הלכה אחד שיהיה מוסכם על כולם (משנה תורה) – ומהר מאוד נכתבו מהר מאוד עשרות הגהות, פירושים והשגות. מספיק לפתוח את ספר "שולחן ערוך" ולראות את כל הסימנים הקטנים, הנקודות, ההפניות לסימנים קטנים וצדדיים של אחרוני-אחרונים כדי להבין שמישהו מנסה להגיד לנו משהו.

ואולי המשהו הזה הוא: תפסיקו לחשוב שאתם יודעים הכל, תפסיקו לחשוב במושגים מוחלטים כל כך.

תשאירו פתח לבלתי צפוי, למפתיע, להפך הגמור מכל מה שחשבתם.

ואולי זה הפירוש האמיתי של שבעים פנים לתורה: כשחכמים אומרים הלכה מסוימת, הם מגלים בה צד אחד של אמת. אלא שגם הצד השני, החולק, נמצא בה. וגם דעה שלישית, וגם היש אומרים, ונראה, גם ש- ו"חולק עליו פלוני", ועוד יש לומר, וכו' וכו' וכיוצא בזה.

התורה שלנו היא כל כך שלמה ומקיפה, שהכל נמצא בה, ואנחנו מוצאים בה הכל.

כי מה שבא מהשלם ואינסופי, מובן שיהיה הוא עצמו בלתי מוגבל ואינסופי.

* לידיעת הקוראים: הדבר הכי טוב שקורה בט"ו באב הוא לא הפרחים, לא האהבה ולא שום דבר אחר.

החל מט"ו באב, שחל הערב, "תש כוחה של חמה". תודו שלא שמעתם חדשות טובות מאלה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s