לפני כמה חודשים הרב שטינזלץ הוציא ספר חדש ובו שיחות על פרשת השבוע בשם "חיי עולם". לכבוד שבת בראשית, שבה מתחילים את קריאת התורה מהתחלה, אני מביא פה את ההקדמה לספר, אותה אני מאוד אוהב. הרעיון שהרב מביא עוסק ברעיון שמופיע כבר בפרשת בראשית, ומהווה למעשה הנחייה איך לקרוא את התורה. "זה ספר תולדות אדם", והוא כולל את הידע הרלוונטי שהאדם זקוק לו כדי לעמוד על דעתו ולממש את התכלית עבורה באנו לעולם. וכך כותב הרב שטינזלץ:
"פעם היו כותבים בשערי מסכתות התלמוד מחמת הצנזורה כתובת כזו:'כל מה שכתוב כאן על גויים – אין הכוונה לגויים של היום אלא לגויים שהיו בעבר'. גם בדורנו יש כתובת כזאת בשערי הספרים, כתובת בלתי נראית: 'כל מה שכתוב כאן על יהודים – אין הכוונה ליהודים של היום. הכוונה ליהודים שהיו בזמנים אחרים'.
ולכן אפשר לשבת וללמוד חומש, גמרא, ספרי מוסר או ספרי יראה – והכל בסדר גמור. כל מה שנאמר הרי לא מתייחס אלינו או לדור שלנו, אלא לאנשים אחרים ואל זמנים אחרים.
צריך למחוק מאותם דפי הקדמה בלתי נראים את התפיסה הזו שהדברים מדברים על מישהו אחר. על ה'הם', על ה'אלה', על האחרים – העיקר שלא עלינו. בין שמדובר בחומש, בין שמדובר בספרי יראה ובין שמדובר בגמרא – הכתובת צריכה להיות הפוכה: 'כל מה שנאמר כאן – מדבר רק עלי. הכל נכתב בשבילי והכל מחייב אותי. קודם כל הדברים מתייחסים אלי'.
ואיזו דרך נפלאה היא זו להתחיל לקרוא את התורה מחדש באופן הזה. "זה ספר תולדות אדם", ואני הוא האדם הזה.
פרקים מיומנו של חוזר 