עכשיו אתה כאן, ילד

הימים שלפני פסח זה החג של מוכרי הפלאפל.

הימים שלפני פורים זה החג של חנויות הצעצועים.

הימים שלפני תשעה באב זה החג של פחיות הטונה.

והימים של אלול זה החג של בעלי-תשובה.

 

לאחרונה החברותא הקדוש שלי ואני שוחחנו קצת על ענייני החודש, תשובה, תפילה וכו'. כל העסק. ואז משום מקום נזכרנו בקטע אלמותי מהתכנית "רחוב סומסום", שתיבדל לחיים ארוכים. אני חייב להודות, אף פעם לא חשבתי שכשאומרים "להעלות את החול לקודש" מתכוונים עד כדי כך, אבל הנה הוכחה שאפילו הערוץ הראשון הכין באופן לא מודע תוכניות לקראת הגאולה.

מצליחים לנחש?

אני מתכוון לקטע הזה (גידי גוב בתפקיד חייו):

מה זה אם לא משל קיומי על מקומו של הבעל-תשובה?

הרי כל הזמן אנחנו רוצים להיות במקום אחר מאיפה שאנחנו נמצאים, תמיד נדמה לנו שיש משהו יותר טוב במקום אחר. הילד החמוד הזה שרוצה להיות "שם", כאילו יש "שם" איזה קסם, אותנטיות, שמחה, אהבה וכיו"ב שכאן אין. וכל החיים אנחנו במרדף אחרי המקום ההוא, ההוא, ההוא… זו המומחיות של היצר הרע, שגורם לנו לחשוב שהמקום שלי, הלימוד שלי, עבודת ה' שלי לא מספיקים. שמעתי מהרב יובל שגדולי הצדיקים של דורנו הם הבעל-שָם-טוב, והרב'ה מפה-לא-טוב. אבל אף אחד לא יכול להגיד את זה מדויק כל כך, מושלם כל כך, כמו צדיק האמת רבנו הקדוש שאין בלתו ר' נחמן:

"הַיֵּצֶר הָרָע דּוֹמֶה כְּמוֹ מִי שֶׁהוֹלֵךְ וְרָץ בֵּין בְּנֵי- אָדָם, וְיָדוֹ סְגוּרָה וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה בְּתוֹכָהּ וְהוּא מְרַמֶּה בְּנֵי אָדָם וְשׁוֹאֵל לְכָל אֶחָד, מָה אֲנִי אוֹחֵז? וּלְכָל אֶחָד נִדְמֶה כְּאִלּוּ הוּא אוֹחֵז מַה שֶּׁהוּא מִתְאַוֶּה וְעַל-כֵּן הַכּל רָצִים אַחֲרָיו כִּי כָּל אֶחָד סוֹבֵר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מַה שֶּׁהוּא חָפֵץ וְאַחַר-כָּךְ הוּא פּוֹתֵחַ אֶת יָדוֹ וְאֵין בָּה כְּלוּם כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁהוּא מְרַמֶּה כָּל הָעוֹלָם וְהַכּל רָצִים אַחֲרָיו וּמְרַמֶּה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד עַד שֶׁנִּדְמֶה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּאִלּוּ יֵשׁ בְּיָדוֹ מַה שֶּׁהוּא חָפֵץ כָּל אֶחָד כְּפִי שְׁטוּתוֹ וְתַאֲוָתוֹ וְאַחַר-כָּךְ בַּסּוֹף הוּא פּוֹתֵחַ אֶת יָדוֹ וְאֵין בָּהּ כְּלוּם כִּי אֵין מִי שֶׁיְּמַלֵּא תַּאֲוָתוֹ אֶצְלוֹ".

שיחות הר"ן שיחה ו

מדמיינים את זה? הוא רץ עם יד ריקה ואנחנו קונים. כמה פעמים בחיים חשבנו שהנה-הנה, אם רק נשיג את החולצה הזו, את המכונית הזו, את העבודה הזו, את הבחורה הזו, הכל יהיה אחרת. החיים יהיו מושלמים, פכפוכי מים נעימים ימלאו אותם ואנחנו נוכל לצאת לפנסיה מוקדמת. ר' נחמן אומר שרוב בני האדם חיים באשליה, הכוח המדמה שלנו פועל כל כך הרבה שעות נוספות עד שהוא גורם לנו להאמין שאנחנו צריכים להיות "שם".

בחזרה לרחוב סומסום – אם כבר ללמוד תורה מעוגיפלצת, העבודה של הימים האלה של אלול, ראש השנה, ימים נוראים ויום כיפור, היא להבין שאין לנו סיבה לברוח. בתפילות ראש השנה אנחנו מזכירים שאפשר לצאת רגע מעצמנו ולקבל פרופורציות על החיים – "מלוך על כל העולם כולו בכבודך".  זה הזמן לצאת מעצמי, מהרצונות שלי, ממה שחסר לי. להבין שהמקום שבו אני נמצא עכשיו הוא המקום הכי טוב שיכול להיות בו כדי למלא את התפקיד שלי. להשתמש במשל ציורי, לפעמים כדי להשליך את החכה הכי רחוק, הרגליים חייבות לעמוד בתוך הבוץ.

זאת החכמה האמיתית, כי "כשאני כאן – הכל כאן" (הלל הזקן). במקום לרוץ אחרי המקום ההוא, אני נשאר כאן ומתחיל לעבוד.

אז יאללה, שנזכה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה בעלי תשובה, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על עכשיו אתה כאן, ילד

  1. ניר מנוסי הגיב:

    "אם אסק שמים שם אתה, ואציעה שאול הנך" (תהלים קלט). אם מנסים לרדוף אחרי ה' בשמיים (שזה שם-שם, פעמיים) אזי תמיד "שם אתה", ה' תמיד שם, רחוק. אבל אם יורדים לשאול, למציאות הארצית שלנו, שהיא גם מקום השאלות שלנו (ההפך מ"אסק" מלשון מסקנה), אזי "הנך" – ה' פה אתנו.

    • Drory הגיב:

      ניר תודה, זה מקסים! חב"די משהו?

      • לילך שרון הגיב:

        עוד פרשנות ששמעתי פעם באיזה שיעור על הפסוק הנפלא מתהילים. "אם אסק שמיים"- אם אהיה בגאווה- "שם אתה"- רחוק ממני, "ואציעה שאול"- ואם אני בענווה, או במקום אפסי- "הנך" , אתה איתי.

        ולרצות תמיד להיות "שם" זוהי באמת גאווה, כי זה אומר שאיפה שאני אף פעם לא טוב לי… ומי יודע מה טוב לי יותר מהקב"ה?

  2. לילך שרון הגיב:

    פעם ראשונה שאני רואה את הקטע של רחוב סומסום, כמה צחקתי, איזו גאונות (-:

    ואתה כל כך צודק, נראה שאנחנו אף פעם לא מרוצים מאיפה שאנחנו וממה שיש לנו ותמיד רוצים עוד או אחרת. אפשר ללכת ישירות ליציאת מצריים ולראות שזה טבוע בנו, לא משנה כמה ניסים ואותות ראו בני ישראל במצרים ועל הים ועל המדבר לא הפסיק להתבכיין ולהתלונן. במקום לראות את מה שיש לנו אנחנו מחפשים את מה שיש בתוך היד …

    בעז"ה שנזכה לומר תודה ולראות רק את הטוב שיש בנו ובעולם הזה, ושנזכה באמת לחזור בתשובה שלמה בחודש זה ולהתחיל מחדש שוב…

  3. ציון כהן הגיב:

    מאמר יפה מאוד.
    ועל זה נאמר: שהקב"ה אמר לעם ישראל במעמד הר סיני, "אם תקבלו את התורה מוטב ואם לא שם תהיה קבורתכם".
    אמרו בעלי המוסר, למה אמר "שם" צריך להגיד "כאן". ותירצו שיש מקום אחד שהוא נקרא "שם" והוא קבורתו של האדם. שהרי אנו תמיד מחפשים איך להיות "שם" במקום למצות את "הכאן" ולכן אנו קוברים את החיים בחיפוש אחרי ה"שם".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s